מזונות בישראל: איך נקבע גובה התשלום החודשי

מזונות בישראל נקבעים לפי שלושה נתונים מרכזיים: הצרכים של הילדים, יכולת ההשתכרות של שני ההורים וחלוקת זמני השהות בין שני הבתים.
אין סכום קבוע אחד שחל על כולם.
מאז פסק דין של בית המשפט העליון מ-2017 (בע"מ 919/15) שני ההורים נושאים בנטל לפי יכולתם, והאב כבר אינו החייב היחיד בכל המקרים.
בית המשפט לענייני משפחה בודק מה הילד צריך באמת, כמה מרוויח כל הורה וכמה זמן הילד שוהה אצל כל אחד מהם, ורק אחר כך מגיע לסכום חודשי.

המשרד שלנו, Raskin&Co, פועל מאז 2007 ומייצג הורים דוברי רוסית ואזרחים ישראלים בכל בתי המשפט בישראל.
מניסיוננו, ההבדל בין סכום מאוזן לסכום שפוגע באחד ההורים נובע בדרך כלל מהכנה: מסמכי הכנסה מסודרים, פירוט הוצאות ותיעוד של זמני השהות.
מי שנמצא לפני גירושין או פירוד מוזמן להיוועץ עם עורך דין מזונות ילדים, ובמקביל לבדוק גם את נושא משמורת והסדרי ראייה ואת חלוקת הרכוש בגירושין, כי שלושת הנושאים משפיעים זה על זה.
אפשר לתאם אצלנו שיחת ייעוץ ראשונית ולבדוק את המקרה שלכם.

כיצד נקבעים מזונות בישראל ומי חייב לשלם?

הבסיס המשפטי הוא חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, ולצדו הדין האישי של בני הזוג.
אצל יהודים זהו הדין העברי, ואצל בני דתות אחרות דין העדה שלהם.
מי שאינו יהודי לפי ההלכה, וזה מצב שכיח בקרב משפחות שעלו מברית המועצות לשעבר, צריך לבדוק מראש איזה דין חל עליו, כי התשובה משפיעה על הערכאה ועל העקרונות.

ככלל, התביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה.
בין בני זוג יהודים נשואים יש גם סמכות מקבילה לבית הדין הרבני, ולכן לעיתים מתנהל "מרוץ סמכויות", כלומר מי שמגיש ראשון קובע את הפורום.
זו אחת הסיבות להתייעץ עוד לפני שמתחילים הליך.

בשלב הראשון אפשר לבקש "מזונות זמניים", סכום שנקבע במהירות יחסית על סמך מסמכים ראשוניים ומשולם עד פסק הדין הסופי.
הוא מאפשר למשק הבית לתפקד בזמן שההליך נמשך חודשים ארוכים.

לגבי מי משלם, ההתפתחות המשמעותית היא ההבחנה לפי גיל, שמוצגת בטבלה.
היא מתארת את נקודת המוצא בלבד, והתוצאה בפועל תלויה בנסיבות ובפסיקה שמתעדכנת.

גיל הילד	נקודת המוצא	מה זה אומר בפועל
עד גיל 6	"תקופת הילדות הרכה": הילד נשאר ברוב הזמן אצל האם, והאב נדרש לממן את צרכיו ההכרחיים	כשזמני השהות שווים או כמעט שווים, בית המשפט בוחן אם יש מקום להתאמה
6 עד 15	חבות משותפת לשני ההורים לפי יכולתם, בעקבות פסק הדין מ-2017	חלוקה יחסית להכנסות, תוך התחשבות בזמן שהילד שוהה אצל כל הורה
15 עד 18	החבות נשענת על החוק עצמו, ובמקרים רבים גם כאן שני ההורים חולקים את הנטל	הסכום נבחן לפי צרכי המתבגר ויכולת ההורים, עד גיל 18

אילו הוצאות נכללות בצורכי הילד?

המונח המרכזי כאן הוא "צרכים הכרחיים", הליבה שכל ילד זכאי לה: מזון, ביגוד והנעלה, מגורים, חינוך בסיסי, בריאות ושאר הוצאות שוטפות.
החלק של הילד בשכר הדירה או במשכנתא, בארנונה, בחשמל ובמים נחשב גם הוא, בדרך כלל כחלק יחסי מההוצאה של משק הבית שבו הוא גר.

מעבר לכך יש הוצאות שאינן הכרחיות ולכן לא תמיד נכללות בסכום הבסיסי, כמו חוגים, קייטנות, טיפולי שיניים מורחבים או טיולים.
לגביהן בית המשפט שוקל את רמת החיים שהילד הורגל אליה ואת היכולת הכלכלית של ההורים.
הוצאות חריגות כאלה נחלקות לרוב ביחס להכנסות, כך שהורה שמרוויח 60% מההכנסה המשותפת נושא בדרך כלל ב-60% מהן.

הנה תרגיל פשוט להמחשה בלבד, ולא סכום מומלץ.
נניח שהצרכים ההכרחיים של ילד בן תשע נאמדים ב-3,000 שקלים בחודש, וששני ההורים משתכרים יחד 20,000 שקלים נטו, 12,000 האחד ו-8,000 השני.
שיעור ההכנסה של ההורה הראשון הוא 60%, ולכן חלקו בצרכים הוא 1,800 שקלים.
אם הילד גר ברוב הזמן אצל ההורה השני, ההורה השני מממן את חלקו ישירות דרך גידול הילד, וההורה הראשון מעביר את חלקו.
בפועל יש גם התאמות בגלל זמני השהות והוצאות ישירות, ולכן כל מקרה נבדק לגופו.

כדאי לתעד הוצאות לאורך זמן: קבלות על גן או צהרון, ביטוח בריאות משלים, תרופות, ציוד לבית הספר והוצאות חינוך.
בית משפט מעדיף נתונים מוכחים על פני הערכות כלליות, ותיעוד שנאסף חצי שנה מראש חוסך ויכוחים רבים.

איך הכנסות ההורים וזמני השהות משפיעים על הסכום?

הכנסה במובן הזה היא יותר מתלוש שכר.
בית המשפט בוחן שכר, בונוסים, עבודה עצמאית, הכנסות משכירות, רווחי הון, וגם הכנסה שאינה מדווחת במלואה אם עולה חשד לכך מרמת החיים.
אצל עצמאים בודקים דוחות שנתיים, חשבונות בנק ופירוט הוצאות עסקיות.
גם יכולת השתכרות פוטנציאלית נשקלת: הורה שמצמצם עבודה בלי סיבה מוצדקת עלול לגלות שהסכום נקבע לפי מה שהיה יכול להרוויח.

בקרב משפחות דוברות רוסית עולה לעיתים גם עניין של הכנסות מחוץ לישראל, למשל דירה מושכרת ברוסיה, נכס באוקראינה או עסק בחו"ל.
מסמכים כאלה צריכים בדרך כלל תרגום נוטריוני ולעיתים אישור אפוסטיל, וכדאי להכין אותם מוקדם כדי לא לעכב את הדיון.

זמני השהות משפיעים משני כיוונים.
ככל שהילד שוהה אצל הורה זמן רב יותר, כך הוא מממן ישירות יותר מצרכיו, והחלק שהורה אחר צריך להעביר קטן.
מנגד, כשהזמנים שווים ממש, כל הורה מממן את הילד בשבוע או בימים שלו, ונשארת רק התאמה בגלל פער ההכנסות.
לדברי עורך דין ותיק בדיני משפחה, "הסכום הוא תוצאה של תמונה כלכלית שלמה, לא של נוסחה אחת, ולכן שני הורים באותו שכר יכולים לקבל תוצאות שונות".

הנקודה המעשית: זמני שהות שנקבעו בהסכם ולא מתקיימים בפועל אינם משפרים את מצבו של ההורה שטוען להם.
בית המשפט מתחשב במה שקורה בפועל, ולכן כדאי לתעד איסוף מהמסגרות, לינות וחלוקת חגים.
מי שמתלבט אם לבקש משמורת משותפת צריך לבדוק גם את ההיבט הכלכלי, ולא רק את ההיבט הרגשי והמשפטי.

מה עושים כשהמצב משתנה או כשהתשלום לא מגיע?

סכום מזונות שנקבע אינו סופי לעד.
בעקבות "שינוי נסיבות מהותי", כמו אובדן עבודה, שינוי משמעותי בהכנסה, מעבר של הילד בין הבתים או גידול בצרכי הילד, אפשר להגיש תביעה לשינוי הסכום.
חשוב להבין שהשינוי חל בדרך כלל מרגע הגשת התביעה ולא למפרע, ולכן המתנה מיותרת פוגעת בעיקר במי שזקוק לעדכון.

טעות נפוצה היא להפחית או להפסיק לשלם על דעת עצמך בעקבות משבר כלכלי.
החוב ממשיך להיצבר, יחד עם הפרשי הצמדה וריבית.
מי שנקלע לקושי צריך לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי ולא להפר את ההחלטה.

מי שהתשלום לא מגיע אליו יכול לפתוח תיק ב"הוצאה לפועל", הגוף שאוכף פסקי דין ותשלומי חובה.
הכלים שעומדים לרשותו כוללים עיקולי חשבונות ושכר, צווי עיכוב יציאה מהארץ והגבלות נוספות על החייב.
במקרים מתאימים המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ואחר כך גובה את הסכום מהחייב, אך התנאים והסכומים מוגבלים ויש לבדוק אותם מראש.

כשההורים מגיעים להסכמה, ההסכם חייב אישור של בית משפט כדי להיות מחייב בכל הנוגע לילדים.
אנחנו מלווים לקוחות גם בניסוח הסכם גירושין שכולל סעיפי מזונות, מדד, חלוקת הוצאות חריגות ומנגנון עדכון.
לצד זה אנחנו מטפלים בתיקים אזרחיים כלליים ובתביעות כספיות, כך שגם חובות מזונות שנצברו אפשר לגבות במסגרת אחת.

שאלות נפוצות

כמה תשובות קצרות לשאלות שמגיעות אלינו בפגישות הראשונות.

עד איזה גיל משלמים מזונות ילדים?

ככלל, החובה חלה עד גיל 18.
מעבר לגיל הזה אפשר לדון בסיוע בנסיבות מיוחדות, כמו שירות צבאי או לימודים, אך אין זכאות אוטומטית.
ההכרעה תלויה בנסיבות המשפחה ובפסיקה הנוהגת.

האם ידועים בציבור חייבים במזונות ילדים?

כן.
חובת המזונות נובעת מההורות ולא מהנישואין, ולכן הילד זכאי להם גם כשההורים לא היו נשואים.
מי שחי עם בן זוג ללא נישואין צריך להוכיח במסמכים את ההכנסות ואת זמני השהות באותה רמה כמו בני זוג נשואים.

האם יש מזונות לאישה אחרי הגירושין?

בזמן הנישואין יש חבות של בן הזוג במזונות האישה לפי הדין האישי, אבל אחרי הגירושין אין חובה כזו כברירת מחדל.
אפשר לקבוע תשלום בהסכם בין הצדדים, ולכן כדאי להתייעץ לפני החתימה.

מה אם ההורה החייב גר מחוץ לישראל?

אפשר להגיש תביעה בישראל כשהילד גר בה, ולאכוף פסק דין בחו"ל דרך הסכמים בין מדינות או הליכים במדינה שבה החייב נמצא.
זה הליך מורכב יותר, שדורש התאמה לדין המקומי ותרגום מסמכים, ולכן עדיף להתחיל בבדיקה מקדימה.

מזונות בישראל עם Raskin&Co: מה כדאי לעשות עכשיו?

הצעד הראשון הוא לאסוף את המסמכים: תלושי שכר או דוחות עצמאי של שני ההורים, פירוט הוצאות הילדים, ותיעוד של זמני שהות בפועל.
עם החומר הזה אפשר להעריך סכום ריאלי לפני שנכנסים להליך.
אנחנו ב-Raskin&Co עובדים בחיפה, בתל אביב ובכל הארץ, בעברית וברוסית, ויש לנו כמעט 20 שנות ניסיון בתיקים מורכבים במשפט הישראלי.
נוכל לבדוק איתכם גם את שאלות המעמד, המשמורת והרכוש שמשפיעות על התיק.

אנחנו לא מבטיחים תוצאה, כי כל מקרה תלוי בעובדות ובשיקול דעתו של בית המשפט, אבל אנחנו מבטיחים הסבר ברור ויחס אישי.
אם אתם צריכים עורך דין דובר רוסית בחיפה, או מבקשים להבין איך ייקבעו מזונות בישראל במקרה שלכם, צרו איתנו קשר ונתאם שיחת ייעוץ ראשונית.